בלוג

» זירוז לידה או ניתוח קיסרי ובשלות ריאות העובר

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:01.12.2016

בעקבות פריצת דרך מדעית באבחון הבשלות הריאתית של העובר בעזרת אולטרא סאונד, החלטתי לכתוב מאמר קצר בנושא.

הבעיה העיקרית עם לידות לפני שבוע 39 הינה חוסר בשלות של ריאות העובר. כבר שנים רבות אנו יודעים שהבשלות מתפתחת בהדרגה במהלך ההריון, ותאי הריאה מפרישים חומרים כימיים העוזרים לריאה להיות אלסטית ולהימתח היטב בעת שאיפת אויר. אנו יודעים שמתן זריקה של סטרואידים מזרזת מעט את הבשלת הריאות, ויודעים לטפל בפגים עם קשיים בנשימה. אך עדיין המצוקה הנשימתית הינה הגורם העיקרי לתחלואה ותמותה של ילדים שנולדו טרם זמנם.

כמו כל תפקוד הקשור לגוף האדם, גם הבשלות הריאתית מתפתחת בקצב שונה אצל עוברים שונים. עד כה לא ניתן היה לבדוק אם ריאות העובר הבשילו, אלא רק לנחש זאת על פי שבוע ההריון.

davidson-1
כפי שרואים בגרף בשבוע 30 שזה אמצע החודש השביעי רוב הילודים יסבלו ממצוקה נשימתית, אך לא כולם. בשבוע 35 הסיכוי למצוקה נשימתית יורד ל 11% מהילודים. בשבוע 37 שזה נחשב כבר שבוע בטוח בחודש תשיעי, יהיו 5% מהילדים (אחד מכל עשרים) שעדיין יסבלו ממצוקה נשימתית. מכך אנו למדים שההבדלים רבים. ישנם כאילו שבשלים כבר בשבוע 30 וישנם כאילו שאינם בשלים אפילו בשבוע 37.

לעיתים קרובות אנחנו שוקלים לבצע זירוז לידה או ניתוח קיסרי לפני המועד, ואפילו בשבועות מוקדמים. כמו לדוגמא כאשר ישנה רעלת הריון, לחץ דם גבוה, סכרת הריון לא מאוזנת, ירידת מי שפיר ועוד סיבות רבות. במקרים אילו אנחנו מנסים לאזן בין הסיכון בלידה מוקדמת לבין הסיכון בהמשך ההריון. אך כפי שראינו הסיכון למצוקה כתוצאה מלידה מוקדמת מבוסס רק על שבוע ההריון וזה רחוק מדיוק.

חברה ספרדית ( quantusflm.com ) פיתחה תוכנה אשר מפענחת תמונות של ריאות מאולטרא סאונד עוברי ומעריכה בדיוק רב יותר את בשלות הריאות. לפי החברה הספרדית מומלץ בכל החלטה על יילוד טרם עת (לפני שבוע 39) לבדוק את הבשלות הריאתית ואם היא אינה מספקת, והצורך ביילוד אינו מוחלט להמתין כשבוע ולבדוק שנית. החברה נותנת שירות 24 שעות ביממה ונותנת תשובות כמעט מידיות על כל תמונה שהם מקבלים.

לבו וריאות של עובר

davidson-2

» בדיקת Harmony מתעלה על פני בדיקות הסקר של השליש הראשון לגילוי תסמונת דאון בכלל ההריונות

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:25.05.2015

ברצוני להציג לכם מחקר חשוב העוסק בבדיקות הדם לאבחון תסמונת דאון. המאמר פורסם בעיתון היוקרתי NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE (ראו נתונים למטה)/

במסגרת המחקר נלקחו דגימות דם מ- 19,000 נשים בהריון (בשבועות 10-14) מ- 35 מרכזים בעולם בעזרת בדיקת הרמוני (Harmony). במקביל גם בוצעו לנשים אילו חלבון עוברי שקיפות עורפית וסקר ביוכימי.

הבדיקות גילו 38 עוברים עם תסמונת דאון, כשבדיקת ההרמוני גילתה את כל המקרים. בדיקת השקיפות עורפית והחלבון העוברי זיהו רק 30 מקרים, כך ש 8 מקרים של תסמונת דאון היו מתפספסים ולא מאובחנים.

בתוך כלל הנשים היו 9 מקרים של אבחון יתר בבדיקת ההרמוני, אשר נאלצו לבצע ניקור מי שפיר לשווא,
אך בבדיקת השקיפות ובדיקות הסקר היו 854 מקרים של אבחון כוזב – כמעט פי 100!

לסיכום: המחקר הוכיח כי בדיקת הרמוני היא בדיקה מעולה כסקר לאבחון מוקדם של תסמונת דאון והרבה יותר טובה מבדיקות הסקר השגרתיות הנהוגות כיום כמו שקיפות עורפית, סקר ביוכימי וחלבון עוברי.

Picture2 Picture1

» הטיפול בקרישיות יתר (טרומבופיליה)

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:11.03.2013

כתבה ב-YNET מציגה כי כעת יותר נשים יטופלו בקרישיות יתר בנייר עמדה אשר פרסם האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. הכתבה מציגה חלק מהתמונה בצורה לא נכונה, החלטתי לעשות סדר בנושא ולהסבירו בצורה מסודרת.

על פי הכתבה נוצר הרושם שיותר נשים יטופלו כעת בעקבות נייר העמדה ואין הדבר כך. אומנם הורחבו הקריטריונים למתן טיפול מונע לאחר הלידה אך צומצמו הקריטריונים למתן טיפול במהלך ההריון. הכתבה מדגישה את הצורך באבחון וטיפול בנשים עם קרישיות יתר אך אם נסתמך אך ורק על נייר העמדה פחות נשים יטופלו.

מהי קרישיות יתר?
מנגנון קרישת הדם הינו מנגנון חשוב ומורכב ותפקידו למנוע דימום יתר. מנגנון זה חשוב ביותר כי כלי דם עוברים פציעות כל הזמן וללא מנגנון זה היינו עלולים לדמם ללא הפסק ולאבד כמות דם שתסכן את חיינו. קיים בדם מנגנון אחר שתפקידו לרסן את מנגנון הקרישה ולמנוע מהדם להיקרש שלא לצורך. אם מנגנון זה לא היה פועל ביעילות היה יכול הדם בגופינו להיקרש תוך מספר שניות ולהפסיק את זרימתו. כך ששני המנגנונים הללו פועלים בשיתוף פעולה ובאיזון עדין כדי לשמור אחד על השני.

תמונה המראה עד כמה מורכבים המנגנונים, המכילים מרכיבים ושלבים רבים וכל אחד יכול להשתבש.

עדי דוידסון

עדי דוידסון - מנגנוני קרישת הדם

לדוגמה ישנם שני חלבונים הנקראים חלבון S וחלבון C (PROTEIN C +PROTEIN S) כאשר הם מתחברים יחד הם הופכים לחומר פעיל המפרק את גורם הקרישה מספר 5 (FACTOR V ). ישנם 3 בעיות תורשתיות שונות היכולות לפגוע במנגנון זה: חוסר של חלבון S, חוסר של חלבון C או פקטור 5 אשר עבר שינוי גנטי כך שהוא יותר עמיד לפירוק וממשיך לגרום לקרישה גם כאשר שני החלבונים הנ"ל מנסים לפרקו.

וכך ישנה שורה ארוכה של הפרעות תורשתיות המביאות לנטייה לקרישיות יתר. כאשר מדובר בהפרעה תורשתית יש הבדל האם היא התקבלה מאחד ההורים ואז ההפרעה קלה עד בינונית או התקבלה משני ההורים ואז ההפרעה קשה מאד.

מהי קרישיות יתר נרכשת?
מערכת החיסון של הגוף מייצרת כל הזמן נוגדנים כדי לעזור לנו להלחם נגד פולשים כמו חיידקים ווירוסים. ישנם המון מצבים אשר בהם הגוף מייצר נוגדנים אשר במקום להגן עליו הם מזיקים ופוגעים ברקמות בריאות. באותו מנגנון הגוף יכול לייצר נוגדנים הגורמים לקרישיות יתר. לפעמים הוא מייצר רק נוגדנים אילו ואז יכולה להתקבל תסמונת הנקראת APLA ולפעמים הוא מייצר סוגים רבים של נוגדנים ואז אנחנו קוראים לזה מצב של חסינות עצמית או מחלה אוטואימונית.

עדי דוידסון

עדי דוידסון - אישה בהריון

בניגוד להפרעות המולדות אשר אותן מספיק לבדוק פעם אחת בחיים, הקרישיות יתר משתנה, והיא יכולה להופיע גם כאשר היו בדיקות תקינות בעבר, ובאותה מידה היא יכולה גם להיעלם.

למי צריך לבדוק קרישיות יתר?
א. נשים אשר עברו אירוע של קריש דם או תסחיפים.

ב. נשים עם סיפור משפחתי של קרישיות יתר.

ג. נשים אשר עברו סיבוכי הריון כמו: רעלת הריון קשה, מות עובר ברחם, הפרדות שליה, עובר אשר הפסיק לגדול ברחם, הפלות חוזרות ועוד.

בעוד שישנה הסכמה כללית על שתי הקבוצות הראשונות. אין הסכמה לגבי בירור קרישיות יתר מולדת לנשים עם סיבוכי הריון. היו מספר מחקרים אשר הראו קשר בין סיבוכי הריון וקרישיות יתר אך מחקרים גדולים אחרים לא הצליחו להוכיח קשר זה. בעיני רופאים רבים מה שלא הוכח "לא קיים". מניסיוני  וניסיונם של רבים אחרים יש קשר אפילו אם לא ניתן להוכיחו. אנחנו נתקלים יום יום בנשים שלאחר אבחון וטיפול היה שיפור ניכר בתוצאות ההיריון אך בעיני עולם הרפואה זו לא הוכחה.

כדי להוכיח צריך לעשות מחקר על אלפי נשים עם סיבוכי הריון וקרישיות יתר ולתת למחציתן טיפול ולמחציתן לא. ההחלטה אם לטפל או לא תוגרל באופן אקראי, וגם הנשים וגם הרופאים המטפלים בהם לא ידעו האם הם מקבלות טיפול אמיתי או טיפול דמי. לא נראה לי שניתן לגייס נשים רבות למחקר כזה וגם לא מרכזים רפואיים אשר יסכימו למחקר כזה. כך שהשאלה תישאר לא פתורה ולא מוכחת וכל רופא ימשיך לטפל לפי ניסיונו ומצפונו.

למה לא לבדוק קרישיות יתר לכולם?
נשים רבות שואלות אותי למה לא לבדוק מראש האם יש להן קרישיות יתר, למה להמתין לסיבוכי הריון ורק אז לטפל. השאלה אכן טובה. בטח שאנחנו והמטופלות שלנו היינו שמחים למנוע מראש את כל סיבוכי ההיריון.

הבעיה היא שקיום נטייה לקרישיות יתר שכיחה מאד באוכלוסיה. הסיכוי לפתח סיבוכי הריון אצל נשים אשר אובחנו עם קרישיות יתר באופן אקראי נמוכה ואינה גדולה בהרבה משאר האוכלוסייה.

בניגוד לנשים אשר כבר עברו סיבוך והסיכוי שלהם לעבור סיבוך נוסף גבוה מאד. נשים אשר עברו סיבוכי הריון ויש להן קרישיות יתר שונות במשהו אשר איננו יודעים לזהות ולבדוק.

טיפלתי במספר הריונות אצל שתי אחיות אשר לשתיהן קרישיות יתר הנחשבת בסיכון גבוה. לאחת האחיות היו סיבוכי הריון והיא טופלה. לשנייה לא נתתי טיפול והריונותיה עברו ללא כל סיבוך. כך שאפילו אחיות עם אותה גנטיקה היו שונות זו מזו.נשים אשר עברו סיבוכי הריון ולא נמצא אצלן קרישיות יתר גם יכולות במקרים מסוימים להזדקק לאותו הטיפול

ד"ר עדי דוידסון הוא גניקולוג בכיר המתמחה ברפואת אם-עובר. בוגר בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובעל עשרות שנות ניסיון בבתי חולים ובקליניקה הפרטית מתמחה ב- הפסקת הריון ועוד…

» חידושים באולטרה סאונד

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:29.01.2013

השנה נערך לראשונה  בארץ הקורס השנתי של בית הספר לאולטרה סאונד האירופאי. מדובר בקורס העוסק בחידושים בתחום כך שהוא מיועד בעיקר לרופאים בכירים העוסקים בתחום. בקורס היו הרצאות של מיטב המרצים בארץ ובעולם.

בדיקה נוירולוגית (תפקוד המוח) של העובר בשליש השלישי:

עדי דוידסון - דוגמא לתמונת אולטרה סאונד

תמונות המראות הבעות שונות של העובר ותנועות ידיים


בדיקות אולטרה סאונד עוסקות בעיקר במבנה האיברים ולא בתפקודם. בעזרת האולטרה סאונד אפשר לראות היום את מוח העובר באיכות מאד גבוהה כמעט כמו בבדיקת MRI. פרופסור קוריאק מזגרב שבקרואטיה מנסה לפתח שיטה לבדיקה נוירולוגית תפקודית של מוח העובר. השיטה מבוססת על תצפית של העובר בעזרת אולטרה סאונד 4 מימדי D) 4). בתצפית עוקבים אחרי תנועות הפנים, הבעות, תנועות של הגפיים ובעיקר כפות הידיים ועוד.

בעבר חשבו שתינוקות נולדו עם שיתוק מוחין כתוצאה מתקלה בלידה כמו מצוקה עוברית וחוסר חמצן. כיום יודעים שבמחצית מהמקרים מופיעה הפגיעה כבר בתוך הרחם, זמן רב לפני הלידה, ומקווים שבעזרת השיטה החדשה ניתן יהיה לאבחן חלק מהמקרים.

 שימוש באולטרה סאונד בלידה:

בעוד שבמהלך ההיריון הפך האולטרה סאונד לכלי עזר עיקרי, עדיין השימוש בו בעת הלידה נדיר ביותר. המיילדות והרופאים בודקים באופן ידני את מיקום הראש לעומת תעלת הלידה, את מידת ירידת הראש, את הזוית שלו (האם הפנים כלי מעלה, מטה או הצידה) ומנסים לנבא האם הראש יצליח לצאת בלידה רגילה, בלידת וואקום או בכלל לא ואז יש צורך בניתוח קיסרי.

במחקר אשר בוצע בארץ בתל השומר הראו שבדיקת האולטרה סאונד אמינה  לגבי ניבוי הצלחת הלידה.

חשיבות הצינור הורידי:(DUCTUS VENOSUS):

כבר כתבתי בעבר בלוג על נושא זה. עד כה הנוהג היה שבודקים את הצינור הורידי כאשר השקיפות העורפית לא תקינה או כאשר יש חשד למום. היא הדגישה את חשיבות הבדיקה גם במקרים לא חשודים כי בחלק מהמקרים זרימה לא תקינה בצינור הורידי הייתה הסימן היחיד לתסמונת דאון או למום לב. והחידוש העיקרי בהרצאה זה יכולת הניבוי של בדיקה זו בתאומים זהים האם הם עלולים לפתח את התסמונת TTTS אשר בה עובר אחד מקבל יותר דם על חשבון אחיו התאום.

בתמונה הבאה ניתן לראות  תאומים זהים עם הבדל גדול בגודלם כיוון שאחד קיבל יותר דם על חשבון השני תסמונת זו הנקראת TTTS פוגעת ב 15% מהתאומים הזהים והיא יכולה לגרום לתמותה ותחלואה של שני התאומים.

עדי דוידסון - תמונה של תאומים זהים

תמונה של תאומים זהים

 בדיקת הצלקת הניתוחית לאחר ניתוח קיסרי:

דר' אלון שרים מנהל יחידת האולטרה סאונד בבית חולים הלל יפה נתן סקירה מצוינת על הנושא.

הצלקת ברחם לאחר ניתוח קיסרי לא תמיד מתאחה באופן מושלם. לעתים רחוקות אינה מתאחה כלל ונשארת פתוחה. לרוב היא מתאחה אך נשאר שנץ בחלק הפנימי של הצלקת. יותר ויותר מאמרים מראים שתופעה זו יכולה לגרום להפרעות שונות ובעיקר דימום וכאב. אומנם הנושא אינו חדש אך הצפתו חשובה מאד. במסגרת אולטרה סאונד שגרתי אצל נשים אשר עברו ניתוח קיסרי בעבר צריך לבדוק היטב גם את אזור הצלקת.

בתמונה הבאה רואים תמונות של רחמים והחץ מראה על הפגם בצלקת.

עדי דוידסון

עדי דוידסון - רחם

 

ד"ר עדי דוידסון הוא גניקולוג בכיר המתמחה ברפואת אם-עובר. בוגר בית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה ובעל עשרות שנות ניסיון בבתי חולים ובקליניקה הפרטית מתמחה ב- הפסקת הריון ועוד…

» מהם סמנים רכים בבדיקת אולטרא סאונד

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:17.12.2012

סמנים רכים הם ממצאים המאובחנים בעת סקירת מערכות. הם אינם מומים כשלעצמם, אלא תמרורי אזהרה המצדיקים בירור נוסף. במידה והבירור הנוסף תקין, אז הם כשלעצמם אינם יכולים לגרום לפגיעה בעובר.

בשני העשורים האחרונים התפרסמו באופן תדיר מאמרים לגבי גילוי סמנים נוספים. כתוצאה מכך, הרשימה הלכה וגדלה, אך במקביל' גדל גם הבלבול. חלק מהסמנים משמעותיים מאד, לעומת סמנים חסרי חשיבות ששכיחים גם בקרב האוכלוסיה הבריאה. כל מרפאה נהגה להתייחס לסמנים  בדרך שונה ובנוסף התגלו חילוקי דעות בין הרופאים המבצעים את האולטרא סאונד ולבין הגנטיקאים הנותנים ייעוץ לאחר מכן.

המשך…

» גלולת היום שאחרי – מניעת הריון בחירום

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:17.10.2012

החודש פרסמה ההתאחדות העולמית לאמצעי מניעה בחירום עמדה בנושא, ולכן אנצל הזדמנות זו להביא לידיעתכם חידושים, אך גם דעות שלי המבוססות על ניסיוני בטיפול באלפי נשים אשר השתמשו באמצעי מניעה בחירום.

כשאומרים היום "אמצעי מניעה" מתכוונים גם לכאלה שניתן לקחת לאחר קיום המגע המיני. הם נקראים אמצעי מניעה בחירום המטרה העיקרית של אמצעי מניעה בחירום היא למנוע הריון בחירום אמיתי, כלומר לאחר מגע מיני לא מוגן ולא מתוכנן, לאחר כישלון אמצעי אחר כמו קונדום אשר נקרע וכו'. שימוש בגלולה שאחרי כאסטרטגיה מתוכננת מראש אינה יעילה ומפספסת את המטרה.

המשך…

» טבעת סיליקון לצוואר הרחם למניעת לידות מוקדמות

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:19.09.2012

בכנס של האגודה לרפואת העובר הנקראת THE FETUS AS A PATIENT  שנערך החודש במיקונוס הוקדש חלק נכבד של הכנס לנושא הלידות המוקדמות.

לידות מוקדמות אחראיות למחצית ממקרי התמותה והתחלואה של עוברים וילודים. במשך עשרות שנים לא חלה כל התקדמות בתחום, ואחוז הלידות המוקדמות נשאר קבוע. הטיפול בפגים הלך והשתכלל עם התפתחות הפגיות בשנים האחרונות כפי שכתבתי בפוסטים קודמים חלה התקדמות משמעותית באבחון של הסיכון ללידה מוקדמת. נשים בסיכון ללידה מוקדמת הן נשים שעברו לידה מוקדמת בעבר או נשים הרות אשר נמצא אצלן צוואר רחם קצר בבדיקת אולטרא סאונד.

בדיקת אורך צוואר הרחם תופסת תאוצה ומוכחת יותר ויותר כבדיקה חשובה, כך שהחברה הישראלית לאולטרא סאונד במיילדות וגניקולוגיה שוקלת להכניסה כבדיקת חובה בכל סקירת מערכות. עד כה לא נמצא שום טיפול מתאים למניעת לידה מוקדמת במקרה של הריון מרובה עוברים (תאומים או שלישיה) למרות שהסיכון ללידה מוקדמת בהריון כזה גבוה בהרבה לעומת הריון עם עובר יחיד.

בשנים האחרונות הועלה רעיון לשימוש בטבעת סיליקון דמוית כיפה אשר תחזיק את צוואר הרחם ותמנע את פתיחתו בטרם עת.

בתמונה זו רואים את טבעת הסיליקון, אשר נקראת ARABIN PESSARY

המשך…

» גלולה חדשה בשוק הישראלי – "קלייר"

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:02.07.2012

עם הגעתה לישראל של גלולה חדשה הנקראת קלייר, אשמח לשתף אתכן, המטופלות, במידע:
רוב הגלולות הנמצאות כיום בארץ, הן למעשה וריאציות של מינונים שונים – לגלולות שאנו מכירים. ואכן הגיע הזמן לפיתוח חדש.

המשך…

» בדיקת הצ'יפ הגנטי – תופסת תאוצה

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:04.06.2012

למרות שכתבתי לא מזמן על הנושא, בעקבות הכתבה בעיתון הארץ ושינוי דרמטי בעמדת משרד הבריאות החלטתי לכתוב שנית ולהרחיב.

מהי בדיקת הצ'יפ הגנטי?

בדיקה זו נקראת בשפה רפואית CGH ומטרתה לבדוק יותר לעומק את הכרומוסומים של העובר. אם נתייחס לכל כרומוזום כאילו הוא כרך אחד באנציקלופדיה גדולה המכילה את כל המידע על גוף האדם, איך לבנות את הגוף וכיצד לתפעל אותו, אז יש לנו למעשה בכל תא 23 זוגות כרכים (כרומוסומים) המכילים את כל המידע הנחוץ לחיים תקינים.

בדיקת צ'יפ גנטי

המשך…

» טכנולוגיות חדשות באולטרא סאונד

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:22.01.2012

מכשירי האולטרה סאונד מתקדמים כל הזמן וכוללים בתוכם טכנולוגיות חדשות, וברצוני להציג חלק מהן.בחודש זה היגיע ארצה מכשיר VOLUSON של חברת GE עם חבילת תוכנות חדשה לשנת 2012.

תלת מימד

תלת מימד אינה טכנולוגיה חדשה, כבר מספר שנים אנחנו נהנים לראות את הפנים של העובר בצורה ברורה ולמעשה האישה (ובן זוגה) יכולים להתחבר כך יותר טוב אל עוברם. הטכנולוגיה של התלת מימד הולכת ומשתפרת כל הזמן כך שהתמונות יותר ברורות ויותר מציאותיות.

אולטרהסאונד

תלת מימד זה לא רק תמונות יפות. כאשר אנחנו מבצעים בדיקה של איברי העובר בדו מימד למעשה אנחנו מסתכלים על פרוסה דקה מתוכו. פרוסה דקה זו מכילה את האיברים אשר ברצונינו לבדוק ועם הזזת מכשיר האולטרא סאונד אנחנו רואים עוד ועוד פרוסות ובונים בדמיונינו את המראה התלת מימדי של העובר. כאשר אנחנו מפעילים את מכשיר התלת מימד עוברת הקרן באופן אוטומטי על העובר וסורקת לתוך זיכרון המחשב אלפי פרוסות דו ממדיות ובונה דגם תלת מימדי של העובר. כיוון שהמחשב מצליח לראות הרבה יותר פרוסות מאיתנו ושומר אותן בסדר הנכון, אז הדגם שנבנה על ידו מדויק ואמין יותר.

לאחר שדגם העובר שמור בתוך המחשב אנחנו יכולים להתחיל לבדוק אותו כרגיל בפרוסות דו ממדיות אלא שהפעם איננו תלויים בתנוחת העובר אלא יכולים לבדוק פרוסות אשר לא היו נגישות לנו בבדיקה הרגילה.

דוגמא לכך אנחנו יכולים לראות בבדיקת המוח. אחד האיברים החשובים במוח נקרא CORPUS CALOSUM והוא מחבר בין מוח ימין למוח שמאל. איבר זה לא קיים בסקירה המוקדמת וחשוב מאד לבדוק אותו בסקירה המאוחרת. בחלק גדול מהמקרים העובר שוכב על הצד ולכן לא ניתן לקבל פרוסה אורכית של המוח.

בתמונה אנחנו רואים משמאל את המוח בחתך רוחבי. בעזרת טכנולוגיה של תלת מימד אנחנו מעביר פס בתמונה והתלת מימד מראה לנו את החתך האורכי לאורך הפס כמו בתמונה הימנית וכך נגלה לנו הקורפוס קלוסום ואיברי מוח נוספים שלא יכולנו לראות בתמונה המקורית.

אולטראסאונד

דרך אחרת לבדוק יסודי את העובר היא על ידי טכנולוגיה הנקראת TUI . בשיטה זו אנחנו מקבלים רצף של פרוסות זו אחר זו כמו ב CT או MRI

אולטרסאונד

זרימות דם בצבע באיכות HD

כפי שכתבתי בפוסטים קודמים (קישור) בעזרת טכנולוגיה של דופלר ניתן לראות זרימה בכלי הדם בצבע. הצבע מראה לנו את כיוון הזרימה ועוצמתה. זרימת דם לכיוון המכשיר נצבעת באדום ולכיוון הפוך בכחול. עד כה היה קשה להדגים ברור כלי דם קטנים ובעיקר ורידים אשר בהם הזרימות איטיות. כעת ישנה טכנולוגיה הנקראת HD DIRECTIONAL FLOW  המאפשרת בנוסף לעיבוד נתוני הזרימה גם לראות את כלי הדם ותקינותם

לדוגמא בתמונות הבאות אנו רואים את הקשת של אבי העורקים היוצא מתוך הלב ו 3כלי דם היוצאים מהקשת. במקרים נדירים ישנם 4 כלי דם ותופעה זו מעלה את הסיכון לתסמונת דאון ולכן חשוב לאבחנה.

אולטרה סאונד

בדיקה אוטומטית של שקיפות עורפית

את חשיבותה של השקיפות העורפית כולם יודעים וכבר כתבתי עליה רבות (קישור). לאחרונה פותחה טכנולוגיה הבודקת אוטומטית מתוך התמונה את השקיפות עורפית SONO NT , ובכך מקבלים מדידה הרבה יותר מדויקת והרבה יותר אוביקטיבית.

למאמר המתאר טכנולוגיה זו בפירוט – לחצו כאן

וכמובן ישנן עוד הרבה טכנולוגיות אשר קצרה הכתבה מלהכיל כך שלאילו המתחילות את הריונן כעת צפויות הרבה הפתעות נעימות בהמשך.