פוסטים בנושא: פוריות

» מחקר חדש: טיפולי פוריות מעלים הסיכון למומים מולדים

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:02.09.2010

במחקר גדול אשר פורסם בירחון הרפואי היוקרתי FERTILITY & STERILITY , נבדקו באופן רטרוספקטיבי 61,569 לידות ואכן נמצא כי שיעור המומים היה גבוה באופן משמעותי אצל נשים אשר עברו טיפולי פוריות.

מאת: דר' עדי דוידסון

שיעור המומים:

  • לאחר הריון ספונטני 1.86%
  • לאחר תרופות להשריית ביוץ 2.35%
  • לאחר הזרעה תוך רחמית 2.9%
  • לאחר IVF 3.45% (כמעט כפול לעומת הריון ספונטני).

גם אחוז ההפלות המוקדמות עולה לאחר טיפולי פוריות.

אז מה אנחנו למדים מהנתונים הנ"ל?

ראשית, ישנה עדיפות משמעותית להמתין בסבלנות להריון טבעי (ראו כתבות קודמות שלי בנושא). לא רק שטיפולי פוריות אינם "מזרזים הריון", אלא גם מעלים סיכון לסיבוכים.

שנית, נשים שיש להן בעיית פוריות אמיתית וזקוקות לטיפול, אינן צריכות לדאוג כי ניתן לשלול את הרוב המוחלט של המומים בעזרת סקירת מערכות מורחבת ובתנאי שמשלבים גם את המוקדמת וגם את המאוחרת. מומלץ להתייחס להריון אחרי טיפולי פוריות כהריון בסיכון גבוה ולבצע מעקב הריון קפדני אצל רופא המבצע מעקבי הריון בסיכון גבוה.

הכותב הוא דר' עדי דוידסון, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר

» סטרס ואי פוריות – איך שוברים את המעגל?

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:28.07.2010

בהמשך לפוסט מהשבוע שעבר, שעסק בקשר בין לחץ לפוריות (או אי-פוריות), הבטחתי לכם קצת עיצות מעשיות המבוססות על ה "אני מאמין שלי" ועל נסיוני הרב במשך יותר מ 25 שנה.

מאת: ד"ר עדי דוידסון

ראשית, כאשר מתכננים הריון, חשוב מאוד  לא לדחות אותו עד לשלב שבו זה נהיה "דחוף" להרות כי צריך להבין שכניסה להריון עשויה לקחת זמן. 90% מהזוגות הם פוריים וזאת הבשורה הטובה, אך יש לקחת בחשבון שגם אצל זוגות פוריים התהליך מסיבות שונות יכול לקחת גם שנה.

כאשר מחליטים להרות ומפסיקים להשתמש אמצעי מניעה, אני ממליץ לא לשנות כלום בחיי המין. להמשיך לקיים יחסי מין באותה תדירות ותזמון כמו בתקופה שלא רציתם להרות. הגוף כבר יודע לכוון אותכם למועדים הרצויים. הרצון להתעברות הוא טבעי ולא מודע ויש להישמע לגוף.

איך למצוא את מועד הביוץ?

פעמים רבות (ביום) פונות אליי נשים עם בקשה ללמד אותן איך למצוא את מועד הביוץ וכשאני מנסה להסביר שאין צורך הן שואלות בפליאה: "איך אפשר להרות מבלי לדעת את המועד הנכון?" אם לצורך הריון חייבים לדעת את מועד הביוץ משמע שחוסר ידע מהווה אמצעי מניעה. כל שנה ישנן 150,000 הריונות לא רצויים בישראל מבלי שידעו כלל את מועד הביוץ.

נשים רבות משתמשות ב "ערכות ביוץ" כדי לתזמן את היחסים. ערכות הביוץ (לדעתי) חסרות כל ערך רפואי שכן אמינותן גרועה ביותר והן טועות בניבוי הביוץ במספר ימים. ערכות אילו משווקות רק לקהל הרחב ולא נמצאות בשימוש במרפאות פריון. אם היה בערכות אילו ערך רפואי אז היו חוסכים הרבה משאבים ורושמים אותן לנשים במקום מעקב זקיקים ובדיקות דם שמבצעות מטופלות הפריון. הסטרס הנגרם בעקבות במעקב יומיומי למציאת הביוץ הוא עצום. תזמון היחסים פוגע גם בזוגיות וגם בסיכוי להתעברות. ובנוסף לכל, אם תועים בתזמון ובוחרים את המועד הלא נכון – אז הסטרס בחודש הבא גובר.

אז מה ההליך המומלץ?

כשמחליטים להרות, לנסות להיכנס להריון באופן ספונטני במשך 4-6 חודשים ללא תזמון ומבלי לחכות עם סטופר להצלחה. במידה ולא הופיע הריון במחצית השנה הראשונה עדיין אין זה אומר שישנה בעיה. אולי אתם מאילו שאמורים להרות במחצית השנייה. ניתן בינתיים לבצע שתי בדיקות פשוטות: בדיקת דם אחת לפרוגסטרון כשבוע לפני מועד הווסת הצפויה ובדיקת זרע. אם הזרע סביר והביוץ תקין ראו זאת כעידוד והמשיכו ספונטנית עוד מספר חודשים.

אם בסוף יתברר שישנה בעייה, אז לא חבל שהפסדנו שנה?

ממש לא. קודם כל רק ל 10% מהמקרים יש באמת בעיה. טיפולי פוריות עוזרים לאילו שיש להם בעיה, אך מזיקים לאילו שאין להם. כאשר יש ביוץ תקין טיפולים הורמונלים רק משבשים אותו ולא משפרים אותו. זרע תקין יפרה טוב יותר ביחסי מין מאשר בהזרעה ישירות לרחם או הפרייה חוץ גופית.

אם לא הופיע הריון תוך שנה אז יש להשלים את הבירור במהירות ונחישות ולטפל רק במה שצריך לטפל. אם לא נמצא בבדיקות כל גורם גופני מומלץ לחפש גם גורם רגשי כמו קונפליקט לא פתור, אמונות קבועות שצריך להסיר או מחסומים מסוג אחר. גם כאשר הגורם הוא גופני, אי הפוריות והטיפולים המתלווים איליה משפיעים קשות על הנפש ולא תזריק עזרה ועיצה גם בתחום זה.

מחקרים רבים הראו שכאשר משלבים טיפולי פוריות עם חיזוק נפשי או עם היפנוזה מגיעים להצלחה טובה ומהירה יותר.

הכותב הוא ד"ר עדי דוידסון, מומחה לרפואת אם-עובר וגניקולוג בכיר