פוסטים בנושא: משטח GBS

» מהו ה- GBS? יתרונות וחסרונות לגישות הטיפול במניעתו (מאת: ד"ר עדי דוידסון)

מאת: דר' עדי דוידסון    פורסם ב:11.05.2010
בדיקת GBS - מתוך האתר www.essum.se

בדיקת GBS - מתוך האתר www.essum.se

שמתי לב כי לאחרונה יש באזז באינטרנט סביב ה- GBS, ובעקבות כך נשים רבות פונות אלי עם שאלות עליו, או בבקשה לקחת להן משטח לאבחון GBS. מכיוון שמדובר במשהו חדשני, הבלבול רב – ולכן זה המקום לעשות קצת סדר בנושא.

מאת: עדי דוידסון

בנוסף, יש לציין כי לפני כשבוע השתתפתי במפגש של החברה לרפואת אם-עובר בישראל, בו התכנסו בכירי הרופאים, ונושא ה GBS הועלה לדיון כאשר הוצגו עמדות בעד ונגד ביצוע סקר לאבחון מוקדם בישראל.

מהו ה- GBS?

GBS או בשמו המלא GROUP B STREPTOCOCUS (סטרפטוקוק מקבוצה B ) הינו חיידק נפוץ הנמצא אצל נשים רבות במערכת העיכול השתן או הנרתיק. לרוב, החיידק אינו גורם למחלה, אך לעיתים הוא הופך לאלים ויכול לגרום למחלת חום קשה עקב דלקת בשתן או ברחם.

התינוק יכול להידבק בחיידק הסטרפטוקוק בעת מעבר דרך תעלת הלידה או ע"י זיהום שעולה אל הרחם לאחר שניפקעו מי השפיר והשק פרוץ. מקצת הילדים אשר ייחלו בסטרפטוקוקוס, יפתחו מחלה קשה כבר ביממה הראשונה לחייהם, הכוללת זיהום מפושט, דלקת ריאות ודלקת קרום המוח, ויזדקקו לטיפול נמרץ. כל מקרה GBS הוא עולם ומלואו ולרפואה המודרנית יש כלים המאפשרים למנוע אותם, החוכמה היא למצוא  את הדרך הנכונה להדברת התופעה.

עד כמה שכיחה ה- GBS?

שכיחות ה GBS משתנה מאד מאוכלוסיה לאוכלוסיה וגם מידת האלימות של החיידק שונה מאוד באוכלוסיות שונות. בארץ הוכח במחקרים חוזרים שהשכיחות הממוצעת היא כ 16% מהנשים ההרות, אך רק אחד מכל 3000 ילדים יפתח מחלה. 80% מהנשים שנשאיות GBS נכנסות בכל מקרה לאחד מגורמי הסיכון הנ"ל, כך שהיו זוכות לטיפול גם ללא המשטח.

למאמרים נוספים על רפואת אם-עובר – ד"ר עדי דוידסון

שתי גישות להילחמות בתופעת ה- GBS

א. אנטיביוטיקה – גישה הנהוגה כיום בישראל וברוב ארצות העולם המערבי. האנטיביוטיקה ניתנת לכל יולדתף אם יש לה אחד מחמשת גורמי הסיכון:

1. חום בלידה מעל 38 מעלות
2. לידה לפני שבוע 37
3. ירידת מים יותר מ 18 שעות
4. הוכחה כלשהי לנוכחות GBS בעבר
5. גילוי במקרה של GBS בהריון נוכחי כמו למשל בתרבית שתן המבוצעת לכל אישה.

ב. משטח סקר – גישה הנהוגה מזה 8 שנים בארצות הברית ובעוד שלוש ארצות נוספות. מבצעים משטח סקר לכל יולדת בשבוע ה- 35-37. אם נמצאה חיובית היא, תטופל באנטיביוטיקה לפחות 4 שעות לפני הלידה.

במשך שנים רבות טענו האמריקאים שאין הבדל בתוצאה הסופית בין שתי הגישות. אולם, בעקבות מחקר גדול אחד שהראה יתרון לגישה השנייה, הם שינו את דעתם והמליצו לעבור לגישה השנייה.

איזו גישה עדיפה?

בעבר בוצע חישוב המראה שכדי למנוע ילד חולה אחד צריך לטפל באנטיביוטיקה ב 6000 נשים הרות. חשוב לציין כי בהחלטה אם לבחור בין גישה א' או ב', אין כל גורם כלכלי, שכן משטח וטיפול ל 6000 נשים זול בהרבה מטיפול בילד אחד, אך נשאלת השאלה האם טיפול כה נרחב באנטיביוטיקה גורם לסיכונים בהווה ובעיקר בעתיד. אנחנו יודעים מהעבר שטיפול נרחב באנטיביוטיקה מביא עלינו זנים עמידים יותר ואלימים יותר הקשים מאד לטיפול.

חסרונות לגישת המשטח:

  1. חלק מהנשים יולדות לפני המשטח ובכל מקרה מקבלות אנטיביוטיקה
  2. חלק מהנשים אשר אובחנו כחיוביות יולדות תוך פחות מ 4 שעות ולא מספיקות לקבל אנטיביוטיקה
  3. התוצאה בשבוע 35-37 לא תמיד משקפת את המצב בעת הלידה
  4. החרדה המלווה בתשובה חיובית, אשר גם לה השפעה מזיקה

לסיכום:

ישנם כיום מחקרים המנסים להתמודד עם הבעיה בדרכים הרבה יותר טובות כמו: יצירת חיסון נגד  GBS, פיתוח בדיקה מהירה שיכולה לאבחן GBS תוך שעתיים ואז לטפל רק ביולדות ובילודים אשר אכן נחשפו, והעיקר – פיתוח טסטים המזהים את הזנים האלימים יותר כדי לא לטפל לשווא בזנים שאינם מסוכנים.

מהי עמדת משרד הבריאות? הוא אינו  ממליץ על ביצוע סקר ל GBS, אלא על טיפול לפי גורמי סיכון. לאחר שלמדתי וחקרתי את הנושא ושמעתי את שני הצדדים אני חושב שעמדת משרד הבריאות נכונה. אם יולדת מעוניינת בבדיקה, לאחר שקראה והבינה את היתרונות והחסרונות הטמונים בה, יש לאפשר לה לבצעה. אם כי יש לזכור כי הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות ויתכן כי תבוצע באופן פרטי.

הפוסט פורסם גם באתר עדי דוידסון